שניצל בחלה, עם מטבוחה וחציל. זה היה הכריך המנצח כשהיינו ילדים. הראשון היה בשישי בצהריים והשני בשבת בצהריים על הדשא ב'עמק התכלת', הבריכה המיתולגית בצפת.
אלה היו השנים הכי יפות. ומאז, רעדו השמיים והארץ ואיתם גם צפת האהובה.
הנה לכם דוגמא. יניב שצקי, בן צפת, עשה לו שם של 'שף בוטיק', כזה שמתעסק ביצירות אישיות. כריכים ומנות מתחלפות. שצקי ניסה שלא לוותר על צפת, אך הדמוגרפיה ניצחה, וגם הוא, כמו רבים אחרים, עשה את הדרך המפותלת לראש פינה.
שצקי התמקם בפוד טראק ב'שופינה' ובשבוע שעבר קפצתי לביקור. גם כי התגעגעתי לכתוב לכם וחיפשתי על מה ולמה וגם כדי לפרגן לאיש.
בתפריט היה שניצל בלחמניה של בית. שצקי סידר בתוכה מטבוחה, ממרח לימון כבוש וחציל מטוגן. עליהם הניח את השניצל. האמינו לי לא צריך יותר מזה, במיוחד כאשר השניצל מתנפץ בתוך הפה לרסיסים קריספיים.
עם כל ביס בלחמניה הקטנה, נזכרתי בכריך של פעם. בהליכה לבריכה שלנו בצפת, באהבות ישנות, ריחות וטעמים שהיו שם ואינם. כל ביס היה טעים יותר מקודמו, נגיעות המטבוחה והלימון היו מדויקים להפליא והביאו לשלמות. בצד היה הצ'יפס הביתי, ממש צ'יפס של פעם, שאולי שכחתם איך זה מרגיש, ולידו תערובת חמוצים שמכינים במקום.
שצקי הצליח להחזיר אותי לרגע הביתה, רגע לפני שהסיפור שם נגמר. רגע לפני שנשכח הדבר.
ועוד משהו שלמדתי מהאיש הטעים הזה, שפחות זה לפעמים יותר. הלחמניה הקטנה היתה בול כמו שצריך. קטנה ומלאת אהבה.
פינת השף/ מרכז שופינה. 054-883-4459